משה אמיגה
התפקיד היה להוביל שיירה מפיקוד דרום לחמ"ל שישב בטסה
השיירה הייתה נשק סודי ששימש את החמ"ל באיזור התעלה.
יצאתי כמפקד השיירה עם 11 כלים זחלמים וקומנדקרים,11 נהגים חיילי מילואים וגשש מלווה. היציאה הייתה חפוזה ללא נשק אישי, ללא מנות קרב והגרוע מכל ללא רשימה שמית של החיילים.
בדרך לא דרך לאחר 24 שעות בדרכים עקלקלות התייצבתי אצל סגן יוסי המ"פ מסיירת שקד. בחצות כשהבסיס מווח לאחר שעה של חוסר ודאות ניתנה פקודה לארגן את הנהגים ליד הרכב שלהם וליציאה לעמדות.
חזרתי לרכבים אחרי ההפוגה מההפגזה להורות לנהגים את הפקודה אך לתדהמתי עמד שם חייל אחד בלבד והשאר נעלמו
כשאמרתי זאת לסגן יוסי הוא ענה שכל לוחמי סיירת שקד מיומנים לנהוג ברכבים ושאין מה לדאוג. זה שעשרה חיילים נעלמים במהלך המלחמה מטרידה אותי עד להיום
בעבר נסיתי למצוא מידע אך לא עלה בידי דבר. אני והחייל הבודד נשארנו עם סיירת שקד וכשקיבלנו פקודה לחצות את התעלה ביקש ממני סגן יוסי לשמש כנהג הזחלם שלו כמוביל למרות שלא היה לי רשיון לזחלם והסכמתי
כשהגענו לתעלה והמתנו לפקודה לחצות פנה החייל הבודד ליוסי המ"פ ואמר לא שהוא מסרב לחצות את התעלה יוסי ענה שיעוף ממנו ואם הוא היה סגן אלוף הוא היה יורה בו לפי החוק. כך נעלם החייל ה-11 אני נשארתי עם סיירת שקד לעוד כמה שבועות.
עליי לציין שגרתי בלונדון והיית לי הזכות לעלות לטיסה היחידה שיצאה מלונדון ביום השני למלחמה כשאלפי ישראלים התאספו מכל אירופה לטיסה הבודדת מהיתרו. המזל שלי היה שהייתי חבר של בנו של מנהל תחנת אל על בלונדון והוא שדאג לי לעלות למטוס.