מלחמת יום כיפור אי אפשר לדבר על מלחמת יום כיפור ולא להתייחס לתקופה שקדמה למלחמת יום כיפור . ישראל הגיעה למלחמת יום כיפור כמעצמה אזורית עם הציוד צבאי חדיש ביותר, מטוסים , טנקים ,תותחים ,וספינות טילים מהמתקדמים ביותר בעולם . כמו כן גבולות ההגנה של ישראל התרחקו משמעותית ממדינת ישראל הישנה , האויבים היו מושפלים ומובסים , אך בכל זאת קרה משהוא שזעזע את מדינת ישראל , ושינה את תפיסת העולם של היושבים בציון , והוא מחדל היהירות (עבודה ערבית , או"ם שמום, מספיק חטיבה אחת של טנקים ישראליים כדי לנצח את הערבים ). ביטחון עצמי מופרז, זלזול באויב , ויוהרה גרמו למחדל שזעזע את ישראל .היו ידיעות שעומדת לפרוץ מלחמה אך "כולם" חשבו שלא תפרוץ מלחמה ואם תפרוץ זה יהיה טיול קליל וקל ו"נשבור להם את העצמות " כדברי הרמטכ"ל דדו ולא כך היה. הדרג הצבאי והדרג המדיני הופתעו מזה שהמצרים והסורים " מעיזים " לפתוח במלחמה מול המעצמה האזורית שהיא מדינת ישראל . והם אפילו לא העזו לחלום על אפשרות כזו. כך שהמלחמה התחילה וצה"ל לא היה ערוך ומוכן להגן על מדינת ישראל . התגייסתי כמכונאי מטוסים ב01/73 וישר הוצבתי בטייסת 107 פנטומים בסיס חצרים ובפרוץ מלחמת יום הכיפורים 10/73 כבר הייתי מכונאי מקצועי ומיומן , שמכיר את הטיפולים השונים במטוס הפנטום ,ובנוסף הוסמכתי לחתום על מערכי הטיפולים של מטוסי הפנטום ובחתימת ידי לאשר את יציאות המטוסים לטיסותיהם השונות . אחריות גדולה מאוד , העבודה בטייסת כמכונאי צעיר הייתה אינטנסיבית וקשה . "מצאת החמה עד צאת הנשמה " מ 6.00 בבוקר עד 11.00 בלילה כמעט כל יום בלי לנוח דקה ,לא חוזרים לישון עד שאחרון המטוסים תקין ומוכן לטיסה ,וחוזר חלילה . מספר ימים לפני המלחמה בערב ראש השנה הרגשנו "קצת מתח" אור אדום של כמה שעות בשער הבסיס לפני היציאה הביתה , אך לא משהוא חריג .הטכנאים של טייסת 107 הצעירה היו בעיקר חיילים צעירים בשירות חובה כך שביום כיפור דת"ק 6 היה כמעט בהרכב מלא של כוח אדם, בערב יום כיפור וביום כיפור עצמו עד תחילת המלחמה שעה 2.00 "שיגעו " אותנו ממשרדי הטייסת (הטסה) בלשנות תצורה חימוש על המטוסים באופן רציף ומייגע למרות שחלקנו צמנו, כך שהגענו לשעה 2.00 תחילת המלחמה כל מטוסי הדת"ק היו עמוסים בפצצות ומוכנים ליציאה תקיפה. יום כיפור בשעה 2 סירנה מחרישת אוזניים פילחה את דת"ק 6 ,ומיד רעש של זוג מטוסי פנטום ממריאים